אמונות ותפיסות עולם 

אמונות ותפיסות עולם – מה זה וכיצד הן מפעילות אותנו היום?

"אני יודעת שזה לא נכון  אבל עדיין מרגישה שכן"

אחת המשפטים שאני שומעת שוב ושוב בקליניקה הוא הזה. אישה בשנות הארבעים לחייה, מוצלחת, חכמה, בעלת יכולת ניתוח מרשימה  שיושבת מולי ואומרת: "רציונלית אני יודעת שאני שווה את זה, אבל כשזה מגיע לרגע האמת… משהו בי לא מאמין."

זאת אינה סתירה, זה מדע.

מה שאותה אישה חווה הוא הפער בין שתי מערכות תפיסה שפועלות בנו במקביל  המודעת והלא-מודעת. ה*אמונות יסוד* שלנו אינן מאוחסנות ברובד הרציונלי. הן נרקמות עמוק בתוך המבנה הקוגניטיבי-רגשי שלנו, מהשנים הראשונות לחיים, ומשם הן מנווטות את בחירותינו  בשקט, ביעילות, ובאופן שאנחנו ברוב המקרים אינן מודעות לו כלל.

—

## מהי אמונת יסוד? הגדרה קלינית

בפסיכולוגיה הקוגניטיבית, ובפרט בגישת ה-Schema Therapy שפיתח ד"ר ג'פרי יאנג, *אמונת יסוד* (Core Belief) מוגדרת כ"תבנית קוגניטיבית יסודית, מוחלטת ומוכללת שאדם מחזיק על עצמו, על אחרים ועל העולם  ומהווה מסנן ראשוני לפרשנות כל חוויה חדשה."

שלא כמו מחשבות שטחיות, הניתנות לשינוי יחסית בקלות, אמונות יסוד הן *קשיחות, עמידות, ולעיתים קרובות בלתי נראות לעין בעלת הסיפור. מחקר שפורסם ב-*Frontiers in Psychiatry מצא כי אמונות יסוד שליליות יוצרות לולאת משוב חיובית  ברגע שאדם מפרש מצב בדרך דיספונקציונלית, הפרשנות הזו מטה את החוויה ומספקת עוד "ראיות" לחיזוק האמונה המקורית. כך האמונה מחזקת את עצמה  ומה שנראה כ"עובדה" אינו אלא סיפור שחזר על עצמו מספיק פעמים כדי להרגיש כאמת.

—

## איך נוצרת אמונת יסוד? מהרגע הראשון

אמונות יסוד אינן נולדות ביום אחד. הן נרקמות לאורך שנים  ובייחוד בתקופת הילדות המוקדמת, שבה המוח נמצא במצב של ספיגה אינטנסיבית ללא פילטרים ביקורתיים מפותחים.

ילד שגדל בסביבה של חום, עידוד וקבלה עקבית מפתח אמונות יסוד חיוביות: "אני אהוב," "אני מסוגל," "אני בטוח." לעומת זאת, ילד שחווה ביקורת, הזנחה או רגשות לא מתווכים מפתח תפיסות יסוד שמעצבות גישה שונה לחלוטין לעצמו ולעולם.

חשוב להבין: הילד אינו בוחר אמונות אלה בצורה מודעת. הוא סופג מסרים ממשפחה, חברים, דמויות סמכות ותרבות  ולעיתים קרובות אלו מסרים שאינם מנוסחים בפירוש, אלא מועברים דרך שפת גוף, דינמיקות משפחתיות ודפוסים חוזרים.

בשפת ה-DEcoding Method, זה מה שאנחנו מכנות *"הקוד הנסתר"*  הקוד שנכתב עוד לפני שרכשנו את היכולת לשאול אם הוא משרת אותנו.

—

## מדוע כל כך קשה לזהות אמונת יסוד?

כאן טמון הפרדוקס המרכזי: *הסיבה שאמונות יסוד כל כך קשות לזיהוי היא בדיוק העובדה שהן מרגישות כאמת.*

מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מראים שהמוח מתייחס לאמונה ולהבנה כפעולה כמעט זהה  כדי לפרוך אמונה נדרש מאמץ קוגניטיבי נפרד ואקטיבי. הטיית האישור (Confirmation Bias) גורמת לנו לחפש ראיות שמחזקות את האמונה הקיימת, תוך הדחקה לא מודעת של ראיות סותרות.

בפועל: אם האמונה שלי היא "אנשים בסוף מאכזבים"  הגוף שלי יהיה ממוקד, מבלי שאשים לב, בכל עדות לאכזבה. וכך, לאורך שנים, אני בונה "תיק ראיות" מוצק שמוכיח לי שאני צודקת  כשבמציאות, הסיפור מוחזק על ידי מנגנון פסיכולוגי ולא על ידי העולם החיצוני כפי שהוא.

—

## ארבעה תחומי אמונות יסוד מרכזיים

בעבודה הקלינית שלי, זיהיתי ארבעה אשכולות עיקריים שבהם אמונות יסוד מגבילות מתרכזות:

*1. חוסר אונים*  "אני לא מסוגלת לשנות את מצבי," "זה גדול עלי." האמונה ממקמת את האישה כנתונה למציאות ולא כיוצרת שלה.

*2. חוסר ערך עצמי*  "אני לא מספיק טובה," "אם ידעו מי אני באמת, לא היו רוצים אותי." לעיתים הדבר מתבטא גם בתסמונת המתחזה (Impostor Syndrome), מושג מוכר בספרות הפסיכולוגית.

*3. חוסר אהבה ודחייה*  "אני לא רצויה," "אם אהיה אני, יעזבו אותי." אמונה זו גורמת לנשים רבות להתעצב לפי ציפיות הסביבה על חשבון הצרכים העצמיים שלהן.

*4. סכנה וחוסר ביטחון*  "העולם אינו מקום בטוח," "אסור לי לסמוך." אמונה זו לעיתים מועברת בין-דורית, כמו בצאצאי ניצולי טראומות היסטוריות.

כל אחד מהאשכולות הללו מזין דפוסי התנהגות, בחירות בזוגיות ובקריירה, וסגנון תקשורת שנראים לנו "טבעיים" אך למעשה הם פתרונות ישנים לבעיות ילדות שכבר אינן רלוונטיות.

—

## כיצד מזהים אמונת יסוד? שלושה שערי כניסה

### שער ראשון: המחשבות האוטומטיות
אמונות יסוד מתגלות לרוב דרך מה שהפסיכולוגיה הקוגניטיבית מכנה *מחשבות אוטומטיות* הקולות הפנימיים שעולים בתגובה לאירועים, לעיתים כל כך מהר שאיננו מספיקות להבחין בהם. אם בכל פעם שמישהו מאחר לפגישה עולה אצלך מיד המחשבה "הוא לא מכבד אותי"  זה לא רק תגובה לאיחור. זה שיקוף של אמונת עומק על מה שמגיע לך ועל האופן שבו אחרים יתייחסו אלייך.

תרגיל פשוט: בעשרת הימים הקרובים, רשמי כל מחשבה שעולה בתגובה למצב שהוציא אותך מהשקט. אל תסנני  רק כתבי. הדפוסים יתגלו מעצמם.

### שער שני: הגוף
הגוף הוא גלאי מדויק של אמונות יסוד שהראש עוד לא מוכן לשמוע. תגובות פיזיות כמו כיווץ בכתפיים, לחץ בחזה, או בחילה פתאומית  מתרחשות לעיתים קרובות גם כשהאישה אינה מצליחה לנסח מילולית מה מטריד אותה. הגוף מחזיק זיכרונות שבעלת הגוף עדיין לא עיבדה.

שאלה לבחינה עצמית: כשאת חושבת על תחום מסויים בחייך שבו "תמיד קורה אותו דבר"  היכן את מרגישה את זה בגוף?

### שער שלישי: דפוס המציאות החוזר
כשמצבים דומים חוזרים שוב ושוב  בזוגיות, בקריירה, ביחסים עם כסף  זה אינו "מזל רע." מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית מראים שאמונות יסוד שמרות על עצמן דרך מנגנון האישור: אנחנו לא רק מפרשות מצבים בהתאם לאמונה  אנחנו גם מושכות ויוצרות מציאויות שמתואמות לה.

שאלה לחקירה: מה התבנית שחוזרת בחייך? ובאיזה גיל את זוכרת לראשונה לחוות את אותה התחושה?

—

IDENTIFY 

INQUIRE 

INTEGRATE:

עבודת האמונות בשיטת DEcoding

### IDENTIFY = זיהוי הקוד
השלב הראשון הוא הפענוח: חשיפת האמונה הנסתרת ומקורה. לא מהראש  מהגוף ומהדפוסים. כאן אנחנו שואלות: מה האמת שאני חיה לפיה? מאיפה היא הגיעה? מה האירוע הראשוני שמבחינתה נתן לה תוקף?

בקליניקה, שלב הזיהוי כולל עבודה עם שאלות סוקרטיות, התמקדות (Focusing) ועבודת גוף כלים שמסייעים לאישה לא רק להבין אינטלקטואלית את האמונה, אלא *לחוש* אותה ולאתר את מקורה הרגשי.

### INQUIRE = חקירה ופתיחה לערעור
זהו השלב העדין ביותר, ולעיתים המאתגר ביותר.מחקרים מראים שניסיון לפרוך אמונה ישירות לעיתים מחזק אותה  "אפקט הבומרנג" גורם למוח להתגונן על הנרטיב המוכר. לכן, בשיטת DEcoding, הערעור אינו עימות  הוא הזמנה.

השאלות בשלב זה אינן "האם זה נכון?" אלא: "מי עוד בעולם חווה זאת אחרת ממני? מה הראיה הראשונה שנוגדת את האמונה שיש לי? ומה אצטרך להתמודד איתו אם ארפה ממנה?"

השאלה האחרונה היא קריטית  כי מאחורי כל אמונה מגבילה יש פונקציה הגנתית. אמונה שאנשים תמיד מאכזבים מגינה עלי מפני אכזבה חדשה. אם ארפה ממנה  אצטרך להסכים להיות פגיעה. *ההגנה היא לא האמונה  היא הסיבה לאמונה.*

### INTEGRATE = הטמעה והנכחה במציאות
זהו השלב שבו תובנה הופכת לפעולה, פעולה להרגל, והרגל למציאות חדשה שנבחרת במודע.

הטמעה אינה "חשיבה חיובית". מחקרים בנוירופלסטיות מלמדים שהמוח זקוק לחזרתיות ממשית  חוויות מוחשיות, ממשיות, גופניות  כדי לקדד מסלולי תגובה חדשים. לכן ה-INTEGRATE כולל תרגולים יומיומיים ממוקדים, בניית "ראיות נגד" מתוך המציאות, ושימוש בכלים כמו דמיון מודרך ומיינדפולנס כדי לחווט את המסלול החדש עד שהוא הופך לברירת המחדל החדשה.

—

## דוגמה קלינית :כשהאמונה "מגינה" במחיר גבוה

מחקרים בתחום ה-Schema Therapy מתארים דפוס נפוץ אצל נשים שגדלו בבתים שבהם האם הייתה עמוסה, עייפה, ולא נוכחת רגשית. הילדה הצעירה  שאינה מסוגלת לפרש את הנסיבות האובייקטיביות  מסיקה מסקנה פשוטה ונחרצת: "כדי שיאהבו אותי, אני צריכה להיות ילדה טובה. אסור לי לדרוש."

הפרשנות הזו  שנוצרה מתוך ניסיון הגיוני לשרוד רגשית  הופכת לאמונת יסוד: *"הצרכים שלי הם עול."*

כמבוגרת, אותה אישה תתקשה לבקש עזרה, לסמן גבולות, לדרוש תמורה הוגנת בעסק, ולעיתים אפילו לאכול ארוחה בשלמות בלי להרגיש שהיא "גוזלת זמן". היא לא מודעת לאמונה  היא חיה אותה. ובכל פעם שמישהו אומר לה "את לא מבקשת מספיק," היא מפרשת זאת כביקורת ולא כאמת.

בשלב ה-IDENTIFY, דרך עבודת גוף, היא מגלה שכשהיא באה לדרוש משהו  יש לחץ בגרון. הגוף יודע לפני הראש.

בשלב ה-INQUIRE, השאלה שמשנה הכל היא: "מה תצטרכי להתמודד עימו אם תרפי מהאמונה שהצרכים שלך הם עול?" לעיתים קרובות התשובה היא: "אצטרך להתמודד עם זה שאני רוצה משהו  ואולי לא אקבל אותו." הכאב האמיתי אינו הדרישה  הוא הסיכון לאכזבה.

בשלב ה-INTEGRATE, היא מתחילה בקטן: פעם בשבוע, היא מבקשת דבר אחד קטן ומודעת לתחושה בגוף לפני, במהלך ואחרי. עם הזמן, "לדרוש" הופכת פחות לאיום ויותר לבחירה.

—

## שאלות לבחינה עצמית שלך, לרגע זה

לפני שממשיכים לקרוא, אני מזמינה אותך לעצור ולשאול:

*בתחום שבו אני "תמיד נתקעת"  מה המשפט שאני אומרת לעצמי על זה?*

השלימי את המשפט הבא בספונטניות, בלי לחשוב יותר מדי:

"אני לא עושה X כי…"

"אנשים תמיד…"

"כדי לשרוד, אני חייבת…"

התשובה שתעלה ראשונה — לפני שהמוח הביקורתי יספיק להצנזר — היא לרוב הכי קרובה לאמונת היסוד שממתינה לגילוי.

—

## לסיכום: האמונה אינה האמת  היא רק הסיפור הישן

אמונות יסוד נוצרו כדי להגן עלינו. בגיל שבע, בגיל עשר, בגיל ארבע עשרה  הן היו הפתרון הזמין והאינטליגנטי ביותר לניהול עולם שלא תמיד נתן לנו כלים אחרים.

אבל היום, כשאנחנו בוגרות ויש לנו בחירה הסיפור הישן כבר לא נדרש לנהל אותנו.

שיטת ה-DEcoding Method לא עוסקת בביטול האמונות היא עוסקת בפגישה איתן. בזיהוי, בחקירה, ובבחירה מודעת אם לחיות לפיהן  או לקדד קוד חדש.

במאמר הבא בסדרה נצלול לתוך *הפחד*  המפתח השני  ונבחן כיצד פחד מתפקד לא כחסם אלא ככלי ניווט חשוב בעבודת ה-DEcoding.

מקורות:*
– Young, J.E., Klosko, J.S., & Weishaar, M.E. (2003). Schema Therapy: A Practitioner's Guide. Guilford Press.
– Cowan, H.R. et al. (2019). Core Beliefs in Healthy Youth and Youth at Ultra High-Risk for Psychosis. NIMH/Northwestern University.
– Beck, A.T. (2011). Cognitive Therapy of Depression. Guilford Press.
– Padesky, C.A. (1994). Schema change processes in cognitive therapy. Clinical Psychology & Psychotherapy, 1(5), 267–278.
– Medical News Today (2025). Core beliefs: Definition and examples.
– Nickerson, R.S. (1998). Confirmation Bias: A Ubiquitous Phenomenon in Many Guises. Review of General Psychology, 2(2), 175–220.